מגי החתולה או בליעת גוף זר וניתוח מסובך

ד"ר קובי טננבוים וד"ר שלומית לוי

אני שמחה שניתנה לי הזדמנות לספר לכם על מרכז וטרינרי השרון.

לפני שנים מספר נפרדתי מכלבתי האהובה ליבי. ליבי הגיעה לגיל 17 , ואין לי שמץ של ספק שהיא זכתה לחיים ארוכים ואיכותיים כתוצאה מהאהבה שקבלה בבית וכתוצאה מהטיפול המסור במרכז וטרינרי השרון.

האם זו רק אני שחושבת ככה? לא. במשך כל השנים שאני קשורה למרכז וטרינרי השרון הייתי עדה לאותה מסירות והשקעה מקצועית שניתנה לכל בעלי החיים שהגיעו. כלבים, חתולים, וציפורים.
עד כאן החלק המקצועי – טיפולי. הכרחי, כמובן, וחשוב לאין ערוך. אבל מה עם הקשר האישי? מה עם היחס אל האנשים שמגיעים למרכז, מודאגים וחרדים לשלום בעלי החיים שלהם? כאן נמדד המרכז הווטרינרי במיטבו.
היחס והקשר האישי אינו בחזקת נתון, ואינו מובן מאליו.
כל עובדי המרכז נמצאים שם אישית כדי להקל, להעניק אמפתיה, חיזוקים ועצה בקבלת החלטות שלפעמים הן כל כך קשות.

איזה שילוב מוצלח- כולם יוצאים נשכרים. בעלי החיים ובעליהם.
ואסיים בווידוי קצר: לא פעם אני מוצאת את עצמי עם רצון ללכת לבקר את צוות המרכז , למרות שאין לי שום סיבה מוצדקת.

אז מה עושים?
ממציאים תירוץ- ואני התמחיתי בזה כבר…
יתכן ויהיו כאלה ביניכם שאחרי קריאת שורות אלו יחושו שאולי יש כאן הגזמה. תשובתי לכם: אין כאן שום הגזמה. לא בפסיק ולא בנקודה. רוצים להיווכח- בואו לבקר במרכז וטרינרי השרון.

ד"ר שולמית פרידמן 
רעננה